ניווט מהיר
אזהרה – המדריך מכיל מעל 3,500 מילים – תפנו לעצמכם 10-20 דקות 😁
סיימתם לכתוב מאמר לאתר או לבלוג, כתבתם כתבת תדמית האמורה להתפרסם באחד מהאתרים רבי התנועה שברשת, כתבתם פרופיל עסקי או תכנית עסקית, כתבתם מדריך, חוברת הדרכה או אפילו ספר, רגע לפני שאתם משחררים את הטקסט ומעלים אותו לאוויר, חשוב לערוך עריכה לשונית.
האתר, הבלוג, דף הפייסבוק וכל פלטפורמה שיווקית המבוססת על תוכן זהו כרטיס הביקור שלכם ואמצעי שיווק אטרקטיבי. באמצעות הפלטפורמות האלו אתם מציגים את המוצרים שלכם או את השירות. הפלטפורמות השיווקיות המבוססות על תוכן הם למעשה סוכני השיווק שלכם אשר מאחורי המקלדת.
ועכשיו עצרו וחשבו לרגע, האם הייתם מעסיקים סוכן שיווק המדבר בשפה עילגת, סוכן אשר מסריו השיווקיים מתובלים בשגיאות ניסוח, שגיאות דקדוק או שהוא מדבר בשפה דלילה ובסיסית?
התשובה היא כנראה לא. וזוהי בדיוק תפקידה של העריכה הלשונית השיווקית לאתרי האינטרנט ולפלטפורמות השיווקיות הנוספות המבוססות על תוכן.
כאשר רשת האינטרנט מוצפת בתכנים, אין צורך להכביר במילים על ההבדל בין תכנים מקצועיים, רהוטים וזורמים לבין תכני ספאם. גם האלגוריתם של גוגל מעריך כתיבה תקינה ויפה ומדרג דפים ברשת על פי איכות התוכן ורמת התוכן שלהם.
עריכה לשונית היא הגימור הסופי של הטקסטים, רגע לפני שהם עולים לאוויר, וזה מה שהופך טקסט בינוני או אפילו טוב לטקסט מצוין. עריכה לשונית היא ההבדל בין הטרנינג המרוט שאנו לובשים בבית לבין הלבוש המסודר והיפה שאנחנו לובשים לפני שאנחנו יוצאים לפגישה.
המאמרים והפוסטים השיווקיים שלכם ברשת האינטרנט חשופים 24/7. הם אנשי השיווק שלכם שאינם נחים לרגע כאשר בכל רגע יכולה להתקיים פגישה בין הכתוב לבין לקוח פוטנציאלי. האם לא הייתם מתלבשים יפה ומכובד לקראת פגישה עם לקוח פוטנציאלי לעסק שלכם??
בואו להכיר: מהי עריכה לשונית?
עריכה לשונית זוהי פעולה המתבצעת במטרה לשפר ולשדרג טקסטים בהתאם לצורך ובהתאם למשלב השפה המתאים. זהו אחד השלבים האחרונים של הטקסט לפני שהוא עולה לאוויר.
העורך הלשוני עובר באופן מקצועי על הטקסט, מחלק אותו לפסקאות, משנה מילים או משפטים בהתאם לצורך, מתקן שגיאות ניקוד, שגיאות ניסוח, שגיאות לשוניות, מנסח כותרות, אם צריך, ופעולות נוספות כדי שהתוכן הסופי יהיה זורם, קריא, מובן ומנוסח ברמה מקצועית גבוהה. זו ההזדמנות האחרונה ללטש את התוכן, להדגיש את מה שצריך, להבהיר את המעורפל, לדייק במילים ולהעשיר את השפה במילים יפות ובביטויים מתאימים.
לעריכה הלשונית יש מספר מטרות
- הבהרה ושיפור של ניסוחים מסורבלים, שמירה על זרימה של הטקסט וקשר רעיוני בין הנושאים השונים.
- תיקוני תחביר ודקדוק והקפדה על פיסוק נכון.
- העשרת השפה, התאמת משלב השפה לקהל היעד ודיוק בבחירת המילים.
עריכה לשונית עוסקת גם בהתאמה למשלב השפה המתאים בהתאם לקהל היעד. עורך הלשון יחליט מתי להשתמש בסלנג, מתי לשבץ ביטויים מקצועיים ומתי לא מומלץ לשבץ אותם, הוא יחליט מתי להשתמש בשפה בגובה העיניים ומתי בשפה גבוהה ויקפיד על הדיוק במסרים. העריכה הלשונית תעשיר את התוכן, תגוון אותו ותהפוך אותו לתוכן מעניין ומהנה הרבה יותר.
עריכה לשונית שיווקית – 10 מושגים שחשוב להכיר
עריכת ליטוש – הנקראת גם עריכה קלה זוהי העריכה הנפוצה ביותר מבין סוגי העריכות השונות. עריכת הליטוש כוללת תיקוני נוסח, תיקוני תחביר כמו סדר המילים במשפט, תיקוני פיסוק, אחידות הרווחים בין המילים והמשפטים,
עריכת עומק – או עריכה הנקראת גם עריכת יסוד. נוסף על עריכת הליטוש, עריכה זו כוללת חלוקה לפסקאות וסידור המשפטים בפסקה, העברת משפטים או פסקאות ממקום למקום, טעויות בשימוש בלשון זכר ונקבה, יחיד ורבים, שימוש שגוי במושגים, התאמה של משלב השפה, חידוד המסרים ויצירת אחידות בצורת הכתיב בטקסט.
שכתוב – משמעותו יצירת תוכן חדש המתבסס על התוכן המקורי. לעתים נידרש לכתוב את כל הטקסט מחדש, כמו במקרה של טקסט מועתק, לדוגמא, ולעתים רק חלקים ממנו.
הגהה – מתבצעת רק לאחר סיום העריכה. תפקיד ההגהה הוא לוודא שאין שגיאות בטקסט, אין שגיאות הקלדה, אין שגיאות כתיב ואין שגיאות ניסוח. קשה מאוד לבצע הגהה מושלמת, במקרים רבים נשארות שגיאות בלי משים, ולכן נוהגים לבצע מספר הגהות, ויש הנוהגים להעביר את ההגהה האחרונה לאדם אחר כדי ש”עין זרה וחדשה” תעבור על הטקסט.
אינדקס – בספרים רבים או במאמרי עיון ארוכים נוהגים להביא מפתח עניינים בסוף הספר. את המפתחות עורכים לפי הנושא של הספר כמו למשל מפתח שמות של אנשים שהוזכרו בספר, מפתח שמות עצם, מפתח מילים זרות, מפתח מושגים מקצועיים ועוד.
ניקוד – עורך לשון מקצועי ידע לנקד ללא שגיאות. הניקוד נדרש בספרי ילדים או בציטוט של טקסטים תנכיים או שירים וביטויים.
עריכה ספרותית – זוהי עריכה של ספרות יפה, שירה או פרוזה. את העריכה הספרותית עורך בדרך כלל עורך ספרותי.
עריכה מדעית – היא עריכת תוכן של טקסט מדעי המתבצעת על ידי איש מדע או עריכה לשונית לטקסטים מדעיים המתבצעת על ידי עורך לשון מומחה לשפה שבה נכתב הטקסט.
עורך לשון – זהו איש מקצוע שתפקידו לשפר את הטקסט מבחינה לשונית ומבחינת התכנים. כדי להתקבל ללימודי עריכה לשונית יש צורך בתואר ראשון בלשון עברית או כל תואר ראשון והשלמה במבחר קורסים בלשון בחוג ללשון עברית. לאחר סיום התואר יש ללמוד לימודי תעודה בעריכה לשונית במשך שנה או שנתיים.
מחיר – כל עורך לשון רשאי לגבות מחיר משלו, אך יש תעריפים מקובלים.
המחיר נקבע לגיליון מילים = 4000 מילים.
המחיר הממוצע לעריכה לשונית יסודית – הוא בין ארבע מאות וחמישים לשמונה מאות שקלים.
המחיר הממוצע לעריכת ליטוש – שלוש מאות שקלים לגיליון.
המחיר הממוצע להגהה – בין שלוש מאות לארבע מאות וחמישים שקלים לגיליון.
שכתוב ועריכת תרגום – בין שמונה מאות לאלף ומאתיים שקלים.
קריאה דיגיטלית – איך כותבים למי שקורא ממסך?
הקריאה הדיגיטלית הפכה בשנים האחרונות ליותר ויותר נפוצה. באמצעות המסכים הדיגיטליים אנחנו צורכים חדשות, מידע ומסרים שיווקיים. אך לקריאה הדיגיטלית יש קשיים ייחודיים. אנחנו נדרשים לאמץ את העיניים, לא תמיד נוח לקרוא דרך המסך, במקרים רבים הדרך שבה מוצג המידע על המסך אינה ברורה ואינה אסתטית, אנו מוצפים במידע רב ולא אחת אנו גוללים את המסך במהירות וקופצים מדף לדף עוד לפני שסיימנו לקרוא ולהטמיע את המידע או המסרים השיווקיים בדף הנוכחי.
מחקר שבדק את הרגלי הקריאה של הגולש הממוצע ברשת האינטרנט העלה את הממצאים הבאים: עוד לפני הקריאה הגולש גולל את המאמר עד לתחתית כדי לבדוק את אורכו, בודק את אורך הפסקאות, הוא סורק את הכותרות או את המסרים הבולטים כדי להבין במה המאמר עוסק ומעיין בפסקת הפתיחה.
הקורא מנסה להבין עד כמה המאמר מעניין, עד כמה הוא רלוונטי עבורו ועד כמה הוא קל ומזמין לקרוא אותו. במילים אחרות: הגולש סורק את המאמר ומחליט אם כדאי לו להשקיע זמן בקריאת המאמר ורק אם הסריקה תעבור בשלום – יתחיל המאבק על תשומת לב הגולש בתוך המאמר עצמו בניסיון לגרום לו לקרוא את כל תוכן המאמר.
ולכן כדי ללכוד את הגולש, להילחם על תשומת לבו ולהצליח להעביר לו את המסרים השיווקיים או את המידע החשוב אנו משתמשים במספר דרכים:
כתיבה בסגנון הפירמידה ההפוכה – הגולש מעיין בפסקת הפתיחה? – את המידע החשוב או את המסרים השיווקיים נכתוב בראש המאמר. כך ננצל את מספר רגעי החסד שבהם הקורא עדיין מרוכז בתוכן של המאמר.
כאשר אנו רוצים לשווק מוצר או שירות, מיד בראש הכתבה נדגיש מהן התועלות שייגרמו לגולש אם הוא ירכוש את השירות או את המוצר. תועלות הן נקודת המפתח בכתיבה השיווקית, ולכן בהן נתחיל את הכתבה השיווקית.
קריאה סרוקה – הגולש המזדמן לא קורא את התכנים ברשת בעיון, אלא סורק את הכותרות ואת המסרים הבולטים, הוא מרפרף? נעזור לו לסרוק ולרפרף. את המסרים העיקריים של התוכן נדגיש בבולט כהה, אם הם ילכדו את תשומת לבו ויעיינו אותו, הוא יחזור שוב אל התוכן והפעם יקרא אותו בעיון.
למראה הוויזואלי של התוכן יש השפעה על הקורא, כאשר התוכן מוגש בצורה אסתטית ונעימה לעין, נצליח להקל על הקריאה שלו, ללכוד אותו ולגרום לו להתעניין בתוכן.
- נשתמש בתבליטים, במספור, בבולטים, בכוכביות או במספרים, בהטיה, בקו תחתון, בצבעים ובעוד אמצעים גראפיים – שימקדו את הקורא ויעניקו לכתבה מראה אסתטי ומזמין.
- נצבע את הטקסט – את הכותרות נצבע בצבע בולט, צבע שימשוך את העין.
הקריאה הדיגיטלית מאמצת את העיניים? נעשה רווחים בין פסקה לפסקה כדי לתת לעין אפשרות לנוח למספר שניות במהלך הקריאה. אף פעם לא נכתוב את התוכן בגוש, אם נכתוב כך, אף אחד אפילו לא יתאמץ להתחיל לקרוא את זה.
נכתוב משפטים ממוקדים, קצרים ופשוטים. בכתיבה השיווקית לא נכתוב משפטים מסורבלים וארוכים ולא נכתוב בפעלים פסיביים. נשתמש בפעלים אקטיביים ומשפטים קצרים עם נושא ונשוא. כתיבה אקטיבית היא הרבה יותר ברורה ומניעה לפעולה ולא צריך לעצור ולחשוב על מי בעצם המשפט מדבר.
במקום לכתוב: הטיול אורגן על ידי דוד.
נכתוב: דוד ארגן את הטיול.
במקום לכתוב: חשוב לשלוח את הדו”חות הכספיים על ידי מנהלי הסניפים בכל חודש.
נכתוב: מנהלי הסניפים ישלחו את הדו”חות הכספיים בכל חודש.
משפטים קצרים ואקטיביים יקלו על הקריאה ועל ההבנה של הטקסט. כל משפט ארוך שיש בו שלושה פסיקים, נחלק לשלושה משפטים קצרים, קלילים וזורמים.
נכתוב פסקאות קצרות בנות כמה משפטים קצרים. לכל פסקה ניתן כותרת שתמקד את תשומת הלב של הקרוא ותמשוך אותו להמשיך ולקרוא את המאמר.
נבחר גופן ברור וקריא בגודל מתאים. אל תתפתו לגופנים מיוחדים ומקוריים, אך פחות ברורים.
כתיבה שיווקית בכלל, וכתיבה שיווקית לאינטרנט בפרט, היא כתיבה ממוקדת וממצה. תמצות – זוהי מילת המפתח וזו אמנות הכתיבה השיווקית תמיד, ובמיוחד בכתיבה לרשת האינטרנט. אם התוכן יכיל הרבה פרטים שאינם רלוונטיים, הקורא ישתעמם וייטוש את הדף.
המסקנה: גם אם התוכן שלכם מעניין ואיכותי ומוסיף ערך, כדי שהגולשים יקראו אותו, הוא צריך להיות מותאם לעקרונות של הכתיבה הדיגיטלית.
- אל תשתמשו במילים שהן מדי אינטלקטואליות, כתבו בגובה העיניים, כמה שיותר פשוט.
- אל תשתמשו במילות סלנג, לא כולם מכירים אותן.
על כללי הפיסוק הנכונים!
המטרה של סימני הפסוק היא להקל על הקריאה, להנחות את קצב הקריאה וליצור קריאה שוטפת וזורמת.
בכתיבה שיווקית לא נרבה בסימני פיסוק כי כפי שכבר אמרנו, העיקרון המרכזי של הכתיבה השיווקית הוא קריאה שוטפת וזורמת. בלשנים רבים טוענים כי ריבוי סימני הפיסוק מעייף את הקורא ומקשה על הקריאה, ולכן לא נרבה בסימני פיסוק. כאשר נכתוב משפט קצרים לפי הסדר המילים הנכון, יפחת הצורך בסימני פיסוק מרובים.
נקודה – על הכללים ועל התפקיד
תפקיד הנקודה הוא לסמן את סוף משפט. הנקודה תהיה צמודה למילה האחרונה במשפט ולאחר הנקודה יבוא רווח.
הנקודה לא תהיה צמודה לסימן פיסוק אחר מלבד מסוגריים ומירכאות. הנקודה תמיד תבוא אחרי הסוגריים ואחרי סימן המירכאות.
בסוף כותרת לא כותבים נקודה.
פסיק – על הכללים ועל התפקיד
תפקיד הפסיק הוא לסמן עצירה או תפנית במשפט וגם הפרדה או הסגר.
מתי נכתוב פסיק?
כאשר יש לנו רשימה של דברים, כאשר במשפט יבואו חלקי משפט מאוחים ללא וי”ו החיבור או מילת איחוי אחרת כמו “או”.
- לדוגמא: הוא קנה אורז, לחם, פסטה, סוכר ושקדים.
הסגר הוא חלק מהמשפט שאותו אנו אומרים כדרך אגב והוא אינו קשור למשפט. ולכן הפסיק יבוא לפני הסגר ואחריו.
- לדוגמא: בפריז, העיר היפה בעולם, גרים מיליוני אנשים.
- המילים: כמובן, לדעתי, כידוע, כזכור וכו’ – כשהן באות באמצע המשפט לא צריך להפריד, אך כשהן באות בראש המשפט צריך לשים פסיק אחריהן.
- לא נשים פסיק אחרי המילים: כלומר, כגון, וכמו, מאחר והמילים האלו קשורות להמשך של המשפט, ולכן אין צורך להפריד אותן בפסיק.
- כאשר יש תפנית במשפט, נשים פסיק. התפנית נוצרת כאשר המשפט מורכב משני משפטים מחוברים ולכל משפט יש נושא אחר.
דוגמאות:
- כאשר המורה נכנס אל הכיתה, כל התלמידים עמדו לכבודו.
- כולם אהבו את בית הספר, ורק שמואל לא רצה ללכת אליו.
- הפסיק בא לציון הסגר או הפרדה.
כשנולדתי, ביום ראשון כ”ה באלול, טלפנו סבא וסבתא לכל בני המשפחה כדי לבשר על הולדתי.
- הפסיק יבוא לפני המילים אך ולכן.
- אין פסיק לפני או.
סימן קריאה – על הכללים ועל התפקיד
סימן קריאה נכתב אחרי ציווי.
דוגמאות: הורד עכשיו! הזמיני כעת!
או כאשר אנו רוצים להביע רגשות כמו התפעלות או החלטיות.
דוגמאות:
- היא שוקלת מאה וחמש (!) קילו.
- זה היה נפלא!
- בשום אופן לא אסכים!
מירכאות – על הכללים ועל התפקיד
בכתיבה השיווקית רצוי להמעיט במירכאות. למירכאות תפקידים רבים, וריבוי של סימני המירכאות עלול להפריע ברצף הקריאה. במקום מירכאות כדאי להשתמש באמצעי פיסוק אחרים או בהבלטת מילים מודגשות או באמצעות גופנים שונים, אך כאשר אנחנו מביאים ציטוט בתוך הטקסט אי אפשר לוותר על המירכאות.
- כאשר כותבים שם של פירמה שמים את שם הפירמה במירכאות פעם אחת בלבד, רק בפעם הראשונה. בהמשך כותבים את שם הפירמה ללא מירכאות.
קו מפריד – על הכללים ועל התפקיד
קו מפריד יבוא רק במשפטים שבהם יש צורך בהפרדה ברורה בין שני החלקים של המשפט. לעתים קו מפריד יבוא גם במקום נקודתיים ולעתים גם במקום פסיק.
בכתיבה השיווקית אנו משתמשים בקו מפריד בכותרות כאשר בחלק אחד של הכותרת נכתוב את מילת המפתח ובחלק השני נסגנן את הכותרת.
דוגמאות:
- בתי דפוס – איך נבחר את הטובים ביותר?
- החלקת שיער – על היתרונות ועל החסרונות.
מילות הסגר – כללים ודוגמאות
מילות הסגר אלו מילים שלא קשורות ישירות למשפט. אלו מילים אשר מביעות רגשות או את העמדה של הכותב שאינה קשורה באופן ישיר לנושא המשפט.
כאשר כותבים את מילות ההסגר בתחילת המשפט, הן יקלו על רצף הקריאה.
דוגמאות
- בדרך כלל, התלמידים באים בשעה שש.
- מפעם לפעם, היא מבקרת את ההורים שלה.
- לעתים, כדאי לקנות דווקא בתחילת העונה.
📢📢 שימו לב: כאשר כותבים את מילות ההסגר באמצע המשפט לא כדאי לכתוב אותן בסוגריים. הכתיבה בסוגריים מעכבת את הקריאה השוטפת, במקום סוגריים מומלץ לשים פסיק לפני ואחרי מילות ההסגר.
תיקוני תחביר: סדר המילים במשפט בכתיבה השיווקית
למשפט העברי הקלאסי יש סדר קבוע.
מבנה המשפט הקלאסי הוא: נושא + נשוא. (מי עושה את הפעולה + מה הוא עשה)
- דוגמא: דנה הלכה לסופרמרקט.
מתי יהיו שינויים מהמבנה הקבוע?
- כאשר אנו מוסיפים לנושא או לנשוא משלימים, אז יהיו שינויים בסדר המשפט.
משלים הוא מילה או צירוף מילים הצמודים לפועל או לשם העצם. דוגמאות למשלימים הם: תיאור מקום, תיאורי זמן, מילות סיבה, מילות שאלה ועוד.
משפט שנכתב בזמן עבר או בזמן עתיד והוא פותח במשלים כמו, תיאור זמן, תיאור מקום או במילת סיבה או במילת שאלה, במשפט הזה נשנה את המבנה הקלאסי של המשפט והנשוא יבוא לפני הנושא.
דוגמאות:
- לפני חודש נסע דוד לתל אביב.
- בעוד שנה תעבור רינה דירה.
- מה חשבה המורה?
- בירושלים יגורו הרבה אנשים.
- כאשר שקעה השמש יצאנו לטייל.
- בעוד שלושה חודשים יתחיל החופש הגדול.
📢📢 שימו לב! במשפט הכתוב בזמן הווה אין לשנות את הסדר.
בבוקר סבתא מכינה דייסה.
רק אם נקפיד על הסדר הנכון של המילים במשפט, נוכל לפשט את הכתוב ולהקל על הקריאה.
איפה נמקם את המילים הקטנות?
- מה המקום של המילים שוב, אמנם, עדיין, עוד, כבר, אכן, אם כן, ובכן?
מילים אלו יבואו תמיד, לפני הפועל.
- מה המקום של המילים הכול, כך, יותר, פחות, לגמרי או מאוד?
מילים אלו יבואו תמיד אחרי הפועל או אחרי שם התואר.
דוגמאות:
- הדיון בישיבת הממשלה עדיין לא התחיל.
- השמלה אינה חדשה, אך יפה מאוד.
- אני רוצה דירה גדולה יותר.
- אמנם, לא ראינו את הכלה, אך שמענו עליה.
לא נכון: הגענו כבר לקניון.
נכון: כבר הגענו לקניון.
עדיין לא הגענו לקניון.
לא נכון: העץ יותר גבוה מהבית.
נכון: העץ גבוה יותר מהבית.
- המילים שתפקידן לציין זמן, יבואו תמיד או בסוף המשפט או בתחילתו.
דוגמאות:
- בבוקר אני שותה קפה.
- אני אוכלת עוגה בבוקר.
- בשבוע שעבר חזרנו מטיול מסביב לעולם.
- חזרנו מהטיול בשבוע שעבר.
- מה המקום של המילים אמנם, אם כן, ובכן ואפוא?
המילים האלו יבואו תמיד בתחילת המשפט, רק המילה אפוא יכולה לבוא באמצע המשפט והיא נכתבת בדרך כלל במשלב שפה גבוה שאינו מתאים לכתיבה השיווקית.
דוגמאות:
- אמנם, הם לא לבשו בגדים חמים, אך לא היה להם קר.
- אם כן, החלטנו כי אנחנו צריכים להיפגש לעתים קרובות יותר.
על הסמיכות!
סמיכות היא צירוף של שתי מילים, בדרך כלל שני שמות עצם העומדות זו לצד זו ויוצרות יחידה אחת. המילה הראשונה היא הנסמך והמילה השנייה היא הסומך.
- איך מיידעים סמיכות?
יידוע הסמיכות יבוא רק לפני המילה השנייה, לפני הסומך.
דוגמאות:
מכונת הכביסה, שולחן הכתיבה, משקפי השמש, בן הדוד, גן הילדים, יום ההולדת, בת המצווה ועוד.
- בשרשרת סמיכויות ה’ הידיעה תבוא לפני המילה האחרונה בשרשרת:
דוגמאות: קביעת שיעור דמי האבטלה, ממלא מקום סגן הנשיא ועוד.
- הריבוי
כשרוצים להפוך את צירוף הסמיכות לרבים, מרבים את המילה הראשונה את הנסמך.
דוגמאות שולחנות כתיבה, ימי הולדת. מכונות כביסה, גני ילדים ועוד.
מילות יחס כללים ודוגמאות
רצוי לחזור על מילות היחס.
דוגמאות:
- בכתבה הזו נדון על האפשרויות ועל התנאים.
- הממשלה רוצה להגביל את הסמכויות של היועץ המשפטי ואת שיקול דעתו.
- היא אוכלת בסכין ובמזלג.
- דיברתי על הקור ועל החום.
- הוא אוהב את החברים ואת החברות.
- הוא חולם על ירושלים ועל ארץ ישראל.
📢📢שימו לב: לא מחברים יחד כמה פעלים הדורשים מילות יחס שונות, אלא מתאימים לכל פועל את מילת היחס הנכונה לו ומסדרים את המשפט בהתאם.
לא כותבים: הוא גידל, שמר והשמיע מוזיקה לעציצים שבמרפסת.
כותבים: הוא גידל את העציצים במרפסת, שמר עליהם והשמיע להם מוזיקה.
קיצורים – איך נקצר נכון מילים? לפי ההנחיות של האקדמיה ללשון
📢📢שימו לב: רצוי להמעיט בשימוש בקיצורי מילים. כאשר נכתוב את המילה בשלמותה נקל על רצף הקריאה.
- מילה אחת יש לקצר בגרש ולא בנקודה. הקיצור של השם שאול יהיה ש’ ושל רותי יהיה ר’ ולא ר. או ש.
- קיצור של המילה טלפון היא: טל’ ולא טל. מומלץ לכתוב את המילה טלפון ללא קיצור.
- את המילה דוקטור נקצר כך: ד”ר ולא דר’ – יוצא דופן.
- שתי מילים ויותר נקצר באמצעות גרשיים. כמו: מו”מ (משא ומתן). דו”ח (דין וחשבון), ת”ד (תיבת דואר), ש”ב (שיעורי בית).
- שלוש מילים ויותר – גם אותן נקצר בגרשיים. הגרשיים יהיו לפני המילה האחרונה כמו: תנ”ך נדל”ן, מנכ”ל, דוא”ל, רמטכ”ל ועוד.
- גם בצורת הריבוי ובשם התואר נקצר באותה הדרך: מנכ”לים, תנ”כי, רמטכ”לים.
- בכל ראשי תיבות, כאשר נכתוב בסוף המילה את אחת מהאותיות מנצפ”ך, הם ייכתבו באותיות סופיות כמו: בד”ץ, גל”ץ, מכ”ם, שכפ”ץ ועוד.
- אם המילים המקוצרות הפכו למושג ידוע ומקובל, נכתוב אותן באותיות רגילות ולא באותיות סופיות כמו או”מ – אומות מאוחדות – מו”מ – משא ומתן – ח”כ – חבר כנסת – וכדומה.
על ההבדל בין לא לאין
כאשר רוצים לשלול שם עצם משתמשים במילת השלילה אין כמו אין עבודה, אין כסף, אין ילדים.
כאשר רוצים לשלול פועל נשתמש במילת השלילה לא. כמו לא רוצה, לא אוהב, לא בא ועוד.
בהווה רצוי להשתמש במילת השלילה אין.
📢📢 שימו לב! בכתיבה השיווקית לא משתמשים באינני, אינך וכדומה, במילים האלו משתמשים במשלב של שפה גבוהה, משלב שפה שאינו מתאים לטקסטים השיווקיים.
כמה טעויות לשון נפוצות
- השמטת שי”ן – רבים כותבים הדרך בה את הולכת – זוהי השפעה של השפה האנגלית – בעברית תקינה צריך לכתוב הדרך שבה את הולכת, או נכון יותר הדרך שאת הולכת בה.
- במידה ו – זוהי טעות כפולה. במקום במידה ו… צריך לכתוב במידה ש… וטוב יותר לכתוב אם. במקום לכתוב במידה שאסכים לכך, לכתוב אם אסכים לכך.
- השימוש במילת התנאי במידה ש… אינו מתאים למשפט תנאי. השימוש במידה ש… מתאים למשפט שבו מציינים מידה של דבר ושני חלקי המשפט תלויים זה במידה של זה.
- מכנס במקום מכנסיים – פריט הלבוש מכנס מורכב משני חלקים, כל חלק בנפרד נקרא מכנס. ולכן מכנס אינו מייצג את פריט הלבוש, אלא רק את חלקו.
לא נכתוב: קניתי מכנס מהמם
נכתוב: קניתי מכנסיים מהממים
- מתי נכתוב נמנה עם ומתי נכתוב נמנה על
נמנה עם משמעותו נספר עם, נמנה על משמעותי לעשות מנוי למשהו, להיות שותף למשהו
- נמניתי עם חמשת התלמידים המצטיינים במחזור.
- נמניתי על סדרת מופעי בלט.
- שם תואר ברבים המסתיים ביו”ד נכתב בשני יו”ד. כמו עבריים, ישראליים. שם העצם ייכתב ביו”ד אחת. כך נוכל להבדיל בין שם עצם לשם תואר.
דוגמאות:
- הישראלים אוהבים לאכול שוקולד.
- אני אוהב לשמוע שירים ישראליים.
- לא אומרים בחינם, אלא רק חינם.
- בת זוגו ולא בת זוגתו.
- 60% מהפעולות מתבצעות (ולא מתבצעים, אף שאחוזים הם בזכר).
- רוב החתולות ברחוב שלי מעוקרות (ולא מעוקר, אף שרוב הוא זכר).
- מחצית מהאנשים יחיו מעל גיל 80 (ולא תחיה).
- כך גם לגבי כול, שאר ואפילו זוג.
דוגמאות:
- זוג מטוסים טסים, ולא טס.
- כל הילדים רוצים, כל הילדות רוצות..
- אין ש אחרי המילים בגלל ולמרות.
- במקום בגלל ש… כתבו מפני ש… משום ש… כי.
- במקום למרות ש כתבו אף על פי ש… אף ש… הגם ש…
- אין ש אחרי המילים, כמובן וכנראה.
- במקום כמובן ש… כתבו מובן ש… או רק כמובן.
- במקום כנראה ש… כתבו נראה ש… או רק כנראה.
- הביט אל, הביט ב- והביט על – שתי הצורות נכונות. אפשר לבחור לפי טיב המבט.
על השימוש במילה – כ-
בעברית המילה – כ – משמשת ל – כמו או בערך. בשנים האחרונות המילה – כ – חדרה לשפה העברית, כנראה בשל השפעה משפות זרות, ומשתמשים בה בצירופים שאינם תקינים בשפה העברית.
לא נכון לכתוב: פעם כילד הייתי מטייל הרבה על יד הים.
נכון לכתוב: פעם כשהייתי ילד, הייתי מטייל על יד הים.
טעויות נפוצות בין זכר ונקבה
גרביים זכר או נקבה? זכר! אומרים: גרביים לבנים.
צומת זכר או נקבת – זכר! אומרים: צומת גדול.
יום הולדת – זכר או נקבה. זכר! יום הולדת שמח!
עט זכר או נקבה – זכר! אומרים עט חדש.
משקפיים זכר או נקבה – זכר! אומרים משקפיים חדשים.
עגילים זכר או נקבה? זכר! אומרים עגילים חדשים.
מותניים – זכר או נקבה? נקבה! אומרים: מותניים צרות.
כיכר – זכר או נקבה – נקבה! אומרים: כיכר גדולה.
📢📢שימו לב: יש קבוצה של מילים שהם גם זכר וגם נקבה כמו סכין, פנים, רוח, דיו, אופניים.
עריכה לשונית שיווקית וקידום אתרים – מה הקשר?
בעלי עסקים רבים אינם מסתפקים רק בבניית אתר אינטרנט, אלא עושים מאמצים רבים לקדם אותו בדירוג האתרים של מנועי החיפוש, בעיקר בגוגל. גוגל מאפשרת לנו לקדם את המוצר או את השירות בשתי דרכים, קידום אתרים אורגני, ופרסום בגוגל.
בניגוד לקידום הממומן, דירוג האתר בקידום האורגני במקום גבוה במנועי החיפוש מעיד שהאתר שלכם רלוונטי ומועיל למי שמחפש את המוצר שלכם בהשוואה למתחרים.
לגוגל יש פרמטרים רבים המשפיעים על דירוג האתר, אך אחד הפרמטרים החשובים הוא איכות התוכן. תוכן איכותי ומעניין הכתוב בעברית נכונה ללא שגיאות תחביר סגנון, פיסוק ושגיאות כתיב יזניק את האתר במעלה הדירוג האורגני של מנועי החיפוש.
פרמטר נוסף המסייע לקידום האתר במנועי החיפוש הוא קישורים חיצוניים לאתר מאתרים רבי תנועה. פורטלים ואתרים מכובדים לא יסכימו להעניק לאתר שלכם קישור אם התוכן שבו יהיה לקוי וכתוב בעברית ברמה נמוכה עם שגיאות.
📢📢שימו לב: אם רוצים להתקדם בדירוג האתרים – אתם חייבים לבצע עריכה לשונית שיווקית.
אל תחבלו בהצלחה שלכם, ואל תוותרו על עריכה לשונית שיווקית!
אם עברתם בעיון על כל הכללים וההנחיות שבמאמר ואתם מרגישים מספיק בטוחים לבצע עריכה לשונית בעצמכם, קבלו ממני טיפ מנצח!
סביר להניח שלא תצליחו להקדיש מחשבה לכל סוגי התיקונים בעת קריאת הטקסט, ולכן חלקו את העבודה לשלושה שלבים:
בשלב הראשון בצעו עריכה לשונית של סימני הפיסוק. בדקו האם פיסקתם את התוכן נכון, האם הפיסוק אינו משנה את המשמעות המקורית של המשפט והאם הוא אינו מעכב את הקריאה השוטפת.
בשלב השני בצעו שינויים ברמת התחביר.
ובשלב השלישי, והאחרון, עברו שוב על הטקסט ובצעו הגהה.
- שימו לב לרווחים שבין המילים ובין המשפטים.
- שימו לב לשגיאות הכתיב ולטעויות המקלדת, ואל תתעלמו מהקווקווים שוורד מסמן לנו.
- שימו לב להאחדת הכתיב בהתאם לכללי הכתיב החסר שאותם קבעה האקדמיה ללשון העברית.
אם החלטתם, לדוגמא, להשתמש במילה נישואין ולא נישואים – שתיהן מילות תקניות – בדקו שהצורה נישואין מופיעה בכל הטקסט.
אם החלטתם לכתוב טורקיה ולא תורכיה, עברו על הטקסט ובדקו שלא התבלבלתם וכתבתם תורכיה ולא טורקיה. ואגב, האקדמיה ללשון עברית ממליצה על טורקיה: ב – טי”ת.
- אם יש לכם אפשרות מומלץ לתת לעין נוספת לעבור על הטקסט, הניסיון מלמד ש”עין זרה” עשויה ללכוד טעויות שעורך הלשון פספס.
לסיכום,
גם בעידן הקריאה הדיגיטלית לעריכה הלשונית השיווקית יש תפקיד חשוב. היא נועדה להשביח את הטקסט, להפוך אותו לרהוט וקריא, לטקסט המנוסח היטב, טקסט המעביר את הרעיון השיווקי בצורה פשוטה ומשכנעת, בעברית נכונה ונקייה משגיאות. עריכה לשונית מעניקה לכל טקסט גימור וליטוש ההופכים כל טקסט בינוני לטקסט משובח ומרשים. בעידן הדיגיטלי התכנים הדיגיטליים שלכם ברשת הם סוכני השיווק הדיגיטלי וכרטיס הביקור שלכם, כתיבה איכותית תשדרג את ההצלחה שלכם!
המאמר נכתב על ידי רינה יוגל – מנכ”ל חברת “טקסטלי”, חברה העוסקת בכתיבת תכנים שיווקיים, ועורכת לשון מוסמכת.
כתיבת ופרסום כתבות יח"צ
חבילה פרסום בסיסית
-
שיחת ראיון אישי + כתיבת כתבה
-
פרסום הכתבה באתר גדול (אלפי חשיפות)
חבילה פרסום מתקדמת
-
שיחת ראיון אישי + כתיבת 2 כתבות
-
פרסום הכתבות ב-2 אתרים גדולים (אלפי חשיפות)
חבילת פרסום פרימיום
-
שיחת ראיון אישי + כתיבת 4 כתבות
-
פרסום הכתבות ב-4 אתרים גדולים (אלפי חשיפות)
- במידה ותרצו לרכוש חבילה גדולה יותר תציינו זאת בצור קשר
- חובה לציין בעת הרכישה את שם החבילה שרכשתם
- התשלום נעשה דרך אפליקציית PayBox דרך הנייד או אפליקציית BIT לטלפון 0523330641
- ט.ל.ח
